בדיקת דיקור מי שפיר היא בדיקה גנטית המתבצעת במהלך ההריון, בדרך כלל בין השבועות ה- 17-19.
הבדיקה מאפשרת לקבוע אם העובר סובל מתסמונת דאון, מומים או מליקויים אחרים בחומר הגנטי.
בדיקת דיקור מי שפיר מיועדת לנשים בהריון בכל גיל, אך בעיקר לנשים מעל גיל 35, שעבורן הסיכון לליקויים גנטיים גבוה יותר. בנוסף, הבדיקה מומלצת לנשים עם היסטוריה משפחתית של ליקויים גנטיים או שעברו הריון עם ליקויים גנטיים בעבר.
הבחירה לבצע את הבדיקה היא אישית ותלויה במגבלות, הערכות והעדפות של האישה. יש לשקול את הסיכונים והיתרונות, ולשוחח עם הרופא/ה או היועצ/ת הגנטית לפני קבלת ההחלטה.
במהלך הבדיקה, הרופא מבצע דיקור בבטן האישה ונשאב מנת מי שפיר, שהוא הנוזל המקיף את העובר ברחם ומכיל את תאי העובר. במרבית המקרים הבדיקה אוכרת דקות ספורות בלבד ואינה כרוכה בכאב רב, מעבר לתחושה של דקירה הדומה לזו שחשים בעת בדיקת דם רגילה.
הבדיקה מתבצעת במרחב סטרילי תחת צפייה באולטרסאונד, כדי להימנע מפגיעה בעובר במהלך החדרת המחט, ולכן הסיכוי לפגיעה הוא מזערי. עם זאת, כמו כל פעולה רפואית, גם בדיקת דיקור מי שפיר מלווה בסיכונים מסוימים, כולל סיכון של הפלה, זיהום מי השפיר, ירידת מים וצירים מוקדמים.
מי השפיר נשלחים לבדיקה גנטית במעבדה לבחינה, ולאחר כ-3 שבועות מתקבלים הממצאים.
לאחר בדיקת מי שפיר מומלץ לנוח ולהימנע מכל פעולה מאומצת במשך 48 שעות לפחות. כמו כן מומלץ להימנע מקיום יחסי מין למשך כ-72 שעות.
למרות שהבדיקה מאפשרת תסמין דיוק גבוה של ליקויים גנטיים, יש לזכור שהיא אינה מאפשרת איתור כל המומים או התסמינים האפשריים. לכן, תוצאה שלילית בבדיקה אינה מבטיחה עובר בריא לחלוטין.
מומחה לגניקולוגיה, מיילדות, אולטראסאונד ומי שפיר. שם לעצמו כמטרה לסייע בידי ההורים לקבל את התמונה הראויה ביותר עבור כל שלב ושלב של ההיריון החל מתחילת דרכו של העובר ועד לשלב הלידה.